לוטם | ייעוץ ארגוני, אסטרטגיה ארגונית

נכתב על ידי דנה אפללו*

אז רציתי לשתף אתכם במחשבותיי, אחרי שהשתתפתי בכנס הדרכה ולמידה במאה ה-21 (המסלול האקדמי, המכללה למינהל).

על-מנת להיזכר בפרטי הכנס, נכנסתי שוב לאתר הכנס ומצאתי שם כמעט את כל המצגות אשר הוצגו בו. פעולה פשוטה זו של שיתוף הידע, מתקשרת לאחת הנקודות המרכזיות ברעיון הלמידה בעולם החדש, לפיה הידע כבר אינו נתון בידי המומחים, אלא שייך להמונים. לפיכך, לא אציג כאן סיכום או תמצות של הרעיונות שהוצגו בכנס (הרי שהידע כבר נמצא ברשותכם…), אלא אדון מעט בכמה רעיונות אשר התחברתי אליהם באופן אישי.

מי מכם שקרא את הפוסט הראשון שפרסמתי (הגיגים על טכנולוגיה ואנושות), אולי זוכר כי אז עוד הרהרתי על משמעויות שילוב הטכנולוגיה בחיינו ועל אפשרות הבחירה (שקיימת או לא קיימת) לגבי הצטרפות לעניין או לא. עכשיו אני יותר בטוחה: זה כאן, ו- If you can't beat them, join them.

עולם הלמידה היום, מציע מגוון רחב ועשיר של ערוצי למידה (החל במערכי שיעור מוכרים ומסורתיים, דרך קבוצות דיון, מאגרי מידע ומנטורינג, וכלה ברשתות חברתיות, בלוגים, ויקי, ועוד ועוד). השאלה שאני שואלת את עצמי היום היא – איך? בעולם כל כך עשיר ומגוון, איך יוצרים את התוצאה המדויקת והאפקטיבית ביותר?                                                                       

רעיון מרכזי שעלה לא פעם בכנס, הינו ה- Blended Learning. כבר מזמן לא מספיק לעשות שימוש במתודת לימוד אחת או שתיים, אלא יש ליצור תמהיל של כמה שיטות לימוד, באופן התואם את סביבת הלמידה, התוכן המועבר, אוכלוסיית היעד ופרמטרים נוספים (דוגמא ל- Blended Learning). בנוסף, מומלץ לאפשר ללומד לבחור את ערוץ הלמידה הנוח לו, במועד בו נוח לו ללמוד. לא עוד קורסים מובנים, המכתיבים לוח זמנים נוקשה ו"מאלצים" את הלומד להתפנות מעיסוקיו ולקחת חלק בתהליך למידה בזמן נתון. רבים מדוברי הכנס ציינו גם את התפיסה החדשה לפיה הלומד הינו אחראי ללמידה שלו, וצריך להיות פרואקטיבי, על מנת לקדם את עצמו באמצעות למידה.

באופן אישי אני מאוד מתחברת לתפיסה זו ומאמינה שלמידה שוטפת במקביל לעבודה היא משמעותית וחשובה (אחת הסיבות שהביאו אותי להתפנות מענייניי ולהגיע לכנס). עם זאת, אני מוכרחה להעלות הסתייגות מסוימת, היות וארגונים רבים עדיין אינם בשלים לתפיסה מתקדמת שכזו. לצערי, לעתים במחלקות הדרכה קיימת תחושה כי "הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לנוק". העובדים 'נשטפים' בעבודה השוטפת ונלחמים יום יום בזמן הקצר ובריבוי המטלות. נדרשת מידה רבה של בגרות על-מנת להרים את הראש מעומס המשימות, לקחת אחריות אישית ולהחליט כי היום אני משקיע ב"עבודת תשתית" של עצמי כעובד, גם אם זה לא יגדיל את התפוקה שלי באופן מיידי. על אחת כמה וכמה אם אני צריך לעשות זאת באופן יזום ועצמאי, ללא מנהל או גורם חיצוני אחר המחייב אותי לכך.

כמובן שלצורך הטמעת תפיסה זו בארגון, חייבת להיות מידה רבה של עידוד ודרבון מצד המנהלים וכן מתן גיבוי ממשי לעובד (לאפשר לו להקדיש זמן ללמידה בפועל, לפי החלטתו). לצערי, עדיין ישנם מקרים בהם המנהלים עצמם מכוונים למטרות וליעדים ולא מבינים את גודל החשיבות של תהליכי למידה שוטפים (אפילו בהינתן מסגרות מובנות).

ומכאן לרעיון משמעותי נוסף שעלה בכנס – "לפרמל את הבלתי פורמלי". דובר הרבה על מערכות שיתוף הידע העצמאיות של עובדים, כגון מערכות ויקי, בלוגים וכדומה. לכאורה, בעולם בו הידע נמצא אצל ההמונים, הצורך במערכת הדרכה המארגנת ומבנה את הידע, הולך ופוחת. אולם, גם כאשר מדובר בלמידה חופשית ושיתופית, עדיין ישנה משמעות רבה לארגון והבנייה של הפלטפורמות המאפשרות למידה זו.       

דוגמא לכך היא למשל – Un-conference. זהו למעשה "כנס ללא כנס", בו הצד המארגן מבנה את המסגרת, מזמין את האנשים הנכונים ומאפשר להם את מרחב הלמידה. כאן מסתיימת עבודתו. האחריות לצור את הדיון ולהביא את התכנים לחדר הינה על המשתתפים עצמם (תארו לעצמכם מה גדולה עלולה להיות חרדתו של מנהל ההדרכה העומד פני משימה שכזו..). זה המקום לציין כי ישנה משמעות רבה בהחלטותיו של מנהל ההדרכה בארגון ארוע שכזה – לאיזה תכנים פלטפורמה זו מתאימה, מה מידת ההבנייה (או אי ההבנייה) המתאימה, וכמובן מי הפרסונות אשר יוכלו לתרום ולהיתרם מאירוע שכזה, אשר עדיין הינו יוצא דופן ברוב הארגונים היום (גם כאן, מתבטאת האחריות האישית של הלומד ללמידה, ולהצלחת תהליך הלמידה לו הוא שותף).

לפי התפיסה של "לפרמל את הבלתי פורמלי", על ארגונים לקחת בחשבון גם את המנגנונים הבלתי פורמליים כמו רשתות חברתיות, בלוגים ו- Un-conference, ולהבנות אותם (במידת האפשר…) כחלק מתכניות הלמידה. לאחר יישום תפסה זו, מנגנוני הלמידה הבלתי פורמליים יהפכו לפורמליים ומנוהלים יותר, וניתן רק לדמיין אלו מנגנוני למידה חדשים (עוד יותר 'בלתי פורמליים') יתפסו את מקומם בעתיד…

אפשר לדון עוד ועוד בסוגיות השונות הקשורות ללמידה בעולם החדש, שהרי אכן מדובר במהפכה שאנחנו רק בתחילתה. חלק משמעותי מהעבודה שלנו כאנשי למידה הוא ללמוד על הלמידה. שתי דרכים לעשות זאת, למשל, הן עריכת כנסים העוסקים בלמידה וכתיבה בבלוגים שממשיכים ודנים בהם…

לסיום, סרטון משעשע אך מאוד רציני במסריו, המדגים באופן ציני את הנקודה אותה העליתי בפוסט הקודם – האם קיימת או לא קיימת אפשרות בחירה לגבי שימוש בערוצים החדשים של הטכנולוגיה (הסרטון הוצג בכנס). אני מתחברת מאוד לסרטון היות והוא מתכתב יפה עם התהליך אותו אני עוברת, לגבי חיבור לטכנולוגיות העולם החדש. תיהנו:

*דנה אפללו היא יועצת ארגונית בתחום ניהול מערכות הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על דנה